החלטה בתיק בר"ע 18995-12-12

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.    לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו (השופט דורי ספיבק; בל 37679-06-12) מיום 21.11.12, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 3.4.12 (להלן- הוועדה).

2.    נקדים ונציין כי עניינה של המבקשת הוחזר לוועדה, מושא הערעור, על פי פסק דין של בית הדין האזורי, מיום 20.12.11 (הרשמת מוניקה מרגלית; ב"ל 21111-04-11; להלן - פסק הדין המוסכם), אשר הורה כי הוועדה הרפואית לעררים:

"תתייחס למסמכים הבאים: מסמך רפואי מיום 10.10.10 של ד"ר גורן פימה רופאת משפחה; מסמך רפואי מיום 30.6.10 שמתייחס למיפוי עצמות של המכון הגרעיני בתל השומר לעניין האורטופדי; מסמך רפואי נוסף של בית החולים תל השומר מיום 4.2.07; ומסמך רפואי מיום 4.4.10 של חדר מיון בית חולים תל השומר בו צוין בת 58 היום סחרחורות. הוועדה תשקול עמדתה בשנית. המערערת ובא כוחה יוזמנו לוועדה לטעון בעניין זה"

(ההדגשה במקור - י.פ)

3.    בישיבת הוועדה, אשר התכנסה מכוח פסק הדין המוסכם, הקשיבה הוועדה לטענות המבקשת. הוועדה עיינה במיפוי העצמות מיום 30.6.10. הוועדה הדגישה כי מדובר בבדיקת עזר שכלעצמה אינה מקנה נכות. עבור פגיעה בשורש כף היד עם חשד ל - RSD קבעה הוועדה למבקשת 20% נכות לפי סעיף ליקוי 35(1)(ג) לתוספת ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1957. בנוגע למסמך רופא המשפחה מיום 10.10.10, ציינה הוועדה כי מדובר במסמך אבחנות וכי המבקשת קיבלה נכויות בגין חלק מהאבחנות. אשר למסמך אשפוז בבית חולים מיום 4.2.07, קבעה הוועדה כי המבקשת עברה רק התקף אחד שחלף ולא חזר, מבלי להותיר נזק ולכן אין נכות על SVT. מבחינת הסחרחורת המתועדת במסמך מיום 4.4.10, ציינה הוועדה כי מדובר באפיזודה אחת שחזרה על עצמה רק בשנת 2012. לאור האמור, הותירה הוועדה החלטתה על כנה. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית הדין האזורי.

4.    בית הדין האזורי פסק כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין כנדרש וכי כל טענות המבקשת יוצאות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הוועדה. נקבע כי הוועדה שמעה את תלונות המבקשת והתייחסה לכל המסמכים שהתבקשה להתייחס אליהם בפסק הדין. הוועדה החליטה, על פי שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה, על שיעור אחוזי הנכות המגיעים למבקשת. קביעת הוועדה מבוססת על שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ובית הדין לא יתערב בקביעה זו. על החלטה זו הגישה המבקשת הבקשה לרשות ערעור שבפני.

5.    בבקשתה טענה המבקשת כי הוועדה התעלמה מממצאים אובייקטיבים, ובין היתר מבעיית הסוכרת הלא יציבה של המבקשת, המלווה בסיבוכים; מהצורך בניטור עצמי באמצעות זריקת אינסולין ובעיות של נוירופתיה סוכרתית; מהשמנת היתר; יתר לחץ דם; שומנים בדם; בעיות בבלוטת התריס; רפלוקס; מצב לאחר הסרת גידול סרטני; דפורמציה בצוואר והגבלה בתלונות הצוואר; מצב לאחר שבר כף יד שמאל עם RSD. המבקשת טענה כי הועדה התעלמה מהאמור במסמך הרפואי מיום 10.10.10, ממנו עולה כי למבקשת סכרת לא יציבה המלווה בסיבוכים, צורך בניטור עצמי באמצעות זריקות אינסולין ובעיות של נוירופתיה סוכרתית.

6.    לאחר שעיינתי בפסק בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות שהועלו בבקשה, ולכלל חומר התיק שבפני, סבורני כי הבקשה מצריכה מענה על השאלה הבאה:

בפסק הדין המוסכם, מכוחו התכנסה הוועדה, התבקשה הוועדה להתייחס למסמך רפואי מיום 10.10.10, מטעם ד"ר גורן פימה רופאת משפחה. עוד התבקשה הוועדה לשקול עמדתה בשנית, אחר עיון במסמכים המפורטים בפסק הדין המוסכם.

במסמך מיום 10.10.10 מצוין תאריך גילוי אבחנה של נוירופתיה סוכרתית, החל מחודש ינואר 2002.

הוועדה עיינה במסמך הרפואי מיום 10.10.10 וקבעה כי "מבחינת מסמך של רופא משפחה ד"ר גורן 10.10.10 הרי זה מסמך סיכום אבחנות שבגין חלק מהאבחנות התובעת קיבלה נכויות וערערה על כך...".

ברשימת הליקויים קבעה הוועדה כי המבקשת סובלת מ" סוכרת ללא סיבוכים".

אשר על כן עולה השאלה, האם לא יהא זה ראוי כי הוועדה תיתן דעתה לליקויים המפורטים במסמך הרפואי, מיום 10.10.10, ותשקול מתן נכות בגין הליקויים המפורטים בה. ככל שתסבור הוועדה כי אין מקום למתן נכות בגין ליקויים אלו, תנמק הוועדה עמדתה.

7.    המוסד לביטוח לאומי יגיש עמדתו לאמור, תוך 30 יום.

8.    בהגיע עמדת המוסד לביטוח לאומי או בחלוף המועד להגשת עמדת המוסד, לפי המוקדם מביניהם - יועבר התיק לעיוני.

ניתנה היום,  כ"א טבת תשע"ג (03 ינואר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: